מחיר שעת עבודה של אדריכל או מהנדס מתחיל תמיד באותה שאלה: כמה השעה הזאת עולה למשרד. העלות האמיתית גבוהה בהרבה מהשכר שרשום בתלוש, לרוב פי שניים ויותר, בגלל עלויות מעביד, תקורות המשרד, וזמן מקצועי שאי אפשר לחייב עליו.
הכניסו את נתוני המשרד שלכם וקבלו את עלות שעת העבודה הממוצעת שלכם. ההסבר המלא, דוגמה מספרית ופילוח העלות מופיעים מתחת למחשבון.
🔒 הנתונים שתזינו נשארים אצלכם בלבד. המחשבון פועל במחשב שלכם ואינו שומר את המידע.
רוב משרדי התכנון, בין אם אדריכלים, מהנדסים או יועצים, יודעים בדיוק כמה הם גובים לשעה. אך משרדים רבים לא יודעים כמה השעה הזאת עולה להם. בלי המספר הזה, כל הצעת מחיר היא הימור מחושב פחות ממה שנדמה.
כמה כסף המשרד מוציא בפועל כדי לייצר שעת עבודה מקצועית אחת: שכר, עלויות מעביד, תקורות, וזמן שאי אפשר לחייב עליו. זה המספר שהמחשבון שלמעלה מחשב.
שכר הטרחה שאתם גובים מהלקוח עבור שעת עבודה של אדריכל או מהנדס במשרד. הוא חייב להיגזר מהעלות. אחרת הוא ניחוש שמתחפש למחיר.
קחו לדוגמה משרד עם שלושה מתכננים ששכרם ₪48,000 ברוטו. חלוקה פשוטה במספר שעות המשרה שלהם נותנת ₪88 לשעה. אך בפועל המספר הוא הרבה יותר גבוה מזה: ₪227.
משרד שמתמחר לפי ₪88 ומאמין שהוא מרוויח מפסיד על כל שעה שהוא מוכר.
ההפרש אינו טעות חישוב. הוא ארבעה דברים שהחישוב הפשוט מתעלם מהם:
מה שרשום בתלוש. זה הרכיב היחיד שרוב המשרדים מכניסים לחישוב.
פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, דמי הבראה וחופשה. בענף התכנון מדובר בתוספת של כ-25% מעל הברוטו, ולפעמים אפילו יותר.
שכירות, ארנונה, תוכנות, ציוד, ביטוחים, הנהלת חשבונות ושכר עובדי המנהלה. הוצאות שאינן שייכות לאף פרויקט, אבל השעות המקצועיות חייבות לכסות אותן.
הרכיב שהכי הרבה משרדים מפספסים. עובד במשרה מלאה נוכח כ-182 שעות בחודש, אבל רק חלק מהן נגבות. ישיבות פנימיות, הכנת הצעות מחיר, מכרזים שלא נזכו, השתלמויות וסבבי תיקונים. הלקוח לא משלם עליהן. מקובל להניח שכ-85% מהמשרה היא זמן מקצועי יצרני.
כאן מתגלה הדבר שמפתיע את רוב בעלי המשרדים: פחות ממחצית מעלות השעה היא השכר של המתכנן שעובד עליה.
בפועל אתם לא מוכרים את שעת העבודה של המתכנן, אתם מוכרים את השעה שלו עם החלק היחסי של ההוצאות הנוספות של המשרד. כל ירידה בניצולת, כל חודש שבו הבעלים שקוע בניהול במקום בתכנון, כל שכירות שמתייקרת, כולם נכנסים ישירות לתוך המספר הזה.
אותו משרד, שורה אחר שורה. הזינו את המספרים האלה במחשבון שלמעלה ותקבלו בדיוק את אותה תוצאה.
| שכר ברוטו לשלושה עובדים מקצועיים | ₪48,000 |
| שכר ברוטו לבעלים | ₪30,000 |
| שכר ברוטו לעובד מנהלה | ₪9,000 |
| הוצאות הנהלה וכלליות | ₪14,000 |
| תוספת עלות מעביד על השכר (25%) | ₪21,750 |
| סך העלות החודשית | ₪122,750 |
| משרות מקצועיות (3 עובדים + חצי משרת בעלים) | 3.5 |
| שעות מקצועיות יצרניות בחודש (3.5 × 154.7) | 541 |
| עלות שעת עבודה בפועל | ₪227 |
עלות השעה מהווה רצפת מחיר תפעולית ולא תג מחיר ללקוח. תמחור מתחת לרף זה מסב הפסד ישיר ושוחק את הרווחיות. קביעת המחיר שמעבר לרצפה זו נשענת על שלושה שיקולים מרכזיים:
המקדם המדויק משתנה בין משרד למשרד ובין סוגי פרויקטים. אבל הוא חייב להיגזר ממספר ידוע. בלי עלות שעה מחושבת, כל מקדם הוא ניחוש.
עלות שעת עבודה אינה קבועה. היא משתנה עם כל עדכון שכר, כל מעבר משרד, כל גיוס ועזיבה, וכל חידוש רישיון תוכנה. משרד שחישב אותה פעם אחת לפני שנתיים מתמחר היום לפי נתון שכבר לא קיים.
והמעקב שבאמת משנה הוא לא על העלות התיאורטית אלא על הפער בינה לבין המציאות: כמה שעות תוכננו לפרויקט, כמה נרשמו בפועל, וכמה מהן נגבו. תוכנת MASTER PLAN נבנתה למשרדי תכנון וייעוץ בדיוק מהסיבות הללו. ניתן לבצע מעקב שעות לכל שלב בפרויקט ולהשוות את השעות אל מול התקצוב בזמן אמת, כך שחריגה מתגלה בזמן שעוד אפשר לעשות איתה משהו.
לחישוב מדויק ברמת האדריכל או המהנדס הבודד, ולבניית מודל תמחור מלא למשרד, אפשר לקרוא על הליווי הכלכלי והחשבות שלנו ולהתייעץ עם הכלכלנים שלנו.
אין מספר אחד, לא לאדריכל ולא למהנדס. עלות השעה נגזרת ממבנה המשרד: רמות השכר בו, מספר העובדים המקצועיים ביחס לעובדי המנהלה, גובה התקורות, וכמה מזמן הבעלים מוקדש לעבודה מקצועית. משרד עם תקורות גבוהות ומעט מתכננים יגיע לעלות שעה גבוהה משמעותית ממשרד בגודל דומה עם מבנה רזה יותר. המחשבון שבראש העמוד מחשב את המספר הספציפי למשרדכם.
העלות היא מה שהשעה עולה למשרד. המחיר הוא מה שגובים מהלקוח. המחיר חייב להיות גבוה מהעלות, אחרת המשרד מפסיד על כל שעה שהוא מוכר. הפער ביניהם מכסה רווח, סיכון פרויקטלי, ושעות שאי אפשר לחייב עליהן.
מתחילים מעלות השעה המחושבת, ומוסיפים עליה רווח יעד, מקדם סיכון לפי אופי הפרויקט והלקוח, וכיסוי לשעות שאינן נגבות כמו הכנת הצעות ומכרזים. התוצאה היא שכר הטרחה לשעה. הסדר חשוב: מתמחרים מהעלות כלפי מעלה, לא מהמחיר שהמתחרים גובים כלפי מטה.
משלוש סיבות שמצטברות. הראשונה, על השכר מתווספות עלויות מעביד של כ-25%. השנייה, כל עובד נושא גם חלק יחסי מתקורות המשרד: שכירות, תוכנות, ציוד וניהול, שמתחלק בין כל העובדים המקצועיים. השלישית, שכר משולם על כל שעות הנוכחות אך רק כ-85% מהן הן זמן מקצועי יצרני. מחלקים סכום גדול יותר במספר שעות קטן יותר, והתוצאה גבוהה פי שניים ויותר משכר השעה הנקוב.
שכר הברוטו של העובד, עלויות המעביד עליו (פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי, דמי הבראה), חלק יחסי מתקורות המשרד (שכירות, ארנונה, תוכנות, ציוד, ביטוחים), ועלות עובדי המנהלה והניהול שאינם מחויבים ישירות לפרויקטים.
לפחות פעמיים בשנה, ובכל פעם שמשתנה נתון מהותי: עדכוני שכר, מעבר משרד או שינוי בשכירות, גיוס או עזיבה של עובד מקצועי, או שינוי בחבילות התוכנה. כל אחד מאלה מזיז את העלות ולכן גם את המחיר שצריך לגבות.
המחשבון מותאם למשרדי אדריכלות, הנדסה, ייעוץ, ניהול פרויקטים ומדידה בישראל. הוא מבוסס על מבנה ההעסקה הנפוץ בענף הבנייה והתשתיות, כולל ההפרדה בין עובדים מקצועיים, בעלים ועובדי מנהלה. משרדים עם מבנה חריג, למשל שיעור גבוה במיוחד של קבלני משנה, יקבלו הערכה טובה אך יידרשו להתאמה נוספת.
פירוק ברמת העובד הבודד דורש נתוני שכר, ותק ותפוקה פרטניים שמעבר להיקף מחשבון כללי. מחלקת הכלכלנים שלנו בונה פירוק כזה מול נתוני המשרד בפועל, כולל הבדלים בין תפקידים ובין שיעורי ניצולת של כל עובד. אפשר לפנות אלינו ולהתייעץ בנושא.
